שירת הענפים

הטקסט נכתב לתערוכה בה השתתפתי: "כאילו אין מחר", אוצרת נאוה בני, קיץ 2022, דיזינגוף סנטר.

הקליעה משאירה אותנו קשובות למעגל השנה, לעונות המתחלפות ולקצב הצימוח בבר ובחקלאות. כל עונה מזמנת את חווית הליקוט המיוחדת לה.
בתחילת הקיץ אני קוצרת סוף במקווי מים ארעיים כשרגליי טבולות עמוק בבוץ.
בסתיו אני מתמסרת לעבודות ליקוט החומרים שישמשו אותי להמשך השנה: בעקבות הגדיד מגיע איסוף הסנסנים, לקראת המסיק גיזום חוטרי הזיתים ואיסוף הלולבים לאחר חג הסוכות. גם ההדסים, אלו הפסולים שלא השתלבו בארבעת המינים משתלבים בקליעה. כל אלו צריכים להתייבש ולהיכנס אל המחסן לפני בוא הגשמים.
בחורף אני משוטטת בגלבוע בחיפוש אחר ענפים שחורים של אשחר וענפים בצבע חום בורדו של אלת המסטיק. עצי הרימון סביבי וזמורות הגפנים המסולסלות מצטרפים אף הם לחגיגת החורף.
בעונת הקציר אני קוצרת חיטה עם המגל בידיי וקושרת אלומות להכנת מקלעות החיטה.

כל אלו מזמינים אותי להמון שעות קליעה ונותנים השראה לעוד ועוד סלים, מחצלות, אהילים, מקלעות, ויצירות אחרות להתהוות.

הענפים היבשים מושרים באמבטיות מים, נעטפים בשמיכות ויריעות ניילון לשמירה על הלחות, מתפזרים בסוכה תוך כדי עבודה ונקלעים יחד בצבעוניות שכולה מן הצומח, שרים יחד את 'שירת הענפים'.

תפריט